<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת אחרי סימנים קע"א—קע"ג</h1>
<h2>דף פד.</h2>
איש איש מבני ישראל אשר יצוד ציד חיה [ויקרא י"ז]. מה ת"ל איש איש, לפי שנ' אשר יצוד, אין לי אלא הצד לקח ירש נתן לו במתנה מניין, ת"ל איש איש, אווזין ותרנגולין מניין ת"ל ציד. בגמרא [אומר] ציד משמע אפילו נצוד ועומד, א"כ למה נאמר אשר יצוד למדך התורה דרך ארץ שלא יאכל בשר אלא בהזמנה. פי' שלא יאכל אלא מיגיעו. פ"א בזול בדמים מועטים.
<h2>דף פז.</h2>
חיה [ויקרא י"ז]. משמע בין מרובה בין מועט. עוף. משמע בין מרובה בין מועט. מכאן אמרינן וכן פסק שחט ק' חיות או ק' עופות כיסוי אחד לכולן, וברכה אחת לכולן, וכן בשחיטה פסק ברכה אחת לכולן. ובלבד שלא יסח בנתיים, אבל סח בנתיים צריך לחזור ולברך. ר"ץ היה מסופק אם סח בנתיים אם צריך לחזור ולברך כמו גבי תפילין אם סח בין תפילין לתפילין או לא, ולכך צריך ליזהר שלא יסיח בנתיים. ופסק לא מיקרי סח בדבר שהוא מעניין השחיטה, כמו גבי ברכת המוציא [ברכות מ' ע"א] טול ברוך וכו'.
